החלטה בתיק רע"א 3259/04

1.        המבקשת והמשיב הם שניים מן הבעלים של נכס מקרקעין, שהוא בית מגורים, בעיר העתיקה בירושלים. ביום 23.5.85 אישר בית משפט השלום בירושלים הסדר שעשו בעלי הדין שלפיו היה המשיב אמור לפנות את הנכס ולמסור אותו "נקי מאדם ומחפץ לבעלים שעליהם נמנית התובעת (המבקשת - י' ט')". להסדר ניתן תוקף של פסק דין. המשיב לא פינה את הנכס ובשנת 1997 הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז -  1967 (להלן - "החוק"). לטענתו חל שינוי נסיבות מהותי אחרי שניתן פסק דינו של בית משפט השלום, כתוצאה מכך שהמשיב הוא היום הבעלים של 6/72 חלקים בבית וכן הוא שוכר של חלקים נוספים, ששיעורם הכולל מגיע לכ-75 אחוזים מהנכס, ואילו המבקשת היא הבעלים של 1/72 חלקים בלבד. לטענתו, פינויו מהנכס יהיה, אפוא, בגדר מצב של אי צדק. ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת ע' אבמן-מולר), בהחלטתה מיום 2.8.03, קבעה כי "אין מקום להורות על פינוי החייב מהנכס ומסירתו לזוכה, זאת מן הטעם שבנסיבות הקיימות כיום לא יהא בכך משום יישום נכון של פסק הדין ותוצאה שכזו תהא בלתי צודקת ומנותקת מהמציאות העובדתית. יש לזכור כל העת שפסק הדין קובע כי הנכס יימסר לידי בעליו, שהזכה הינה רק אחת מהם, ומשהרוב המוחלט של בעלי הנכס מעוניין שהחייב ימשיך להחזיק בנכס, הרי שבכל מקרה אין למסור את הנכס לזוכה (המבקשת - י' ט')". המבקשת ערערה לפני בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא), שהחליט אף הוא, בפסק דינו מיום 25.2.04, כי אין לחייב את המשיב לפנות או למסור את הנכס למבקשת "הן מהסיבה כי חל שינוי נסיבות מהותי--- וכן מן האמור בפסה"ד, לפיו הנכס יימסר לבעלים".

           המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על פסק הדין. המשיב השיב על הבקשה.

2.        בבקשה אין ממש.

           מכתבי הטענות עולה כי השאלות שמעלה המבקשת בבקשתה מעוגנות כולן בנסיבותיה המיוחדות של הפרשה ואין להן חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדל'ת אמותיה. לפיכך אין מקום לדון בעניין בערכאה שלישית (רע"א 123/85 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה בע"מ), פ"ד ל"ו (3) 123; רע"א 3822/97 צאלח נ' מבורך ואח' (טרם פורסם)) גם לעצם הענין לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד יוער כי נראה שראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע, בגדר דיון בבקשה לפי סעיף 19 לחוק, שפסק דין שניתן על פי הסכם בפשרה לא יבוצע בגלל שינוי נסיבות שחל אחרי נתינתו. (ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד ל"ח(1) 771; ע"א 8034/95 מאור ואח' נ' ג'ון ואח' פ"ד נ"ב(4) 97; כן ראו ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (2004) 633-632).

3.        הבקשה להרשות ערעור נדחית.

           המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ב' באייר תשס"ה (11.5.05).

                                                                                      ש ו פ ט (בדימ')

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: